כיום בת 34, אמא לח׳ליל בן 14 ובת זוג לאנואר. מורה לספרות עברית בבית ספר תיכון בטמרה.
הגעתי לתוכנית ממקום אישי, מתוך רצון להבין, לעכל ולעבור תהליך.
במהלך הלימודים מצאתי מרחב תומך ובטוח שבו יכולתי לא רק לרכוש ידע, אלא גם להכיר את עצמי מחדש ולעבד את החוויות שעיצבו אותי.
עבורי, הלימודים היו מסע משמעותי – לימודי, רגשי ואישי.
סיימתי את התואר בהצטיינות, וכיום אני ממשיכה ללימודי מחקר מקדים בחוג, במהלכו אני כותבת תזה בנושא: “ללדת בין קצוות: אלימות מיילדותית בישראל בין התערבות כפויה להזנחה רפואית – ניתוח נרטיבי של חוויות לידה של נשים ערביות בישראל”.
זהו מחקר שנולד מתוך מחויבות עמוקה להעלות למודעות קולות שלא תמיד נשמעים – ולתרום לשיח חברתי, מגדרי ורפואי שמבקש תיקון.
